יחסי הודו–הפיליפינים
| יחסי הודו–הפיליפינים | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | הפיליפינים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 300,000 |
| אוכלוסייה | |
| 1,455,280,125 | 116,160,692 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,549,919 | 437,146 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,439 | 3,763 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | דמוקרטיה נשיאותית |
יחסי הודו–הפיליפינים הם היחסים הדיפלומטיים בין הודו לבין הפיליפינים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השגריר הפיליפיני הראשון בהודו היה נרקיסו ראמוס (שלימים הפך לשר החוץ). ב-16 בנובמבר 1949 כוננו יחסים דיפלומטיים בין המדינות. ב-11 ביולי 1952 חתמו הפיליפינים והודו על חוזה ידידות במטרה לחזק את יחסי הידידות הקיימים בין שתי המדינות. שגרירות הפיליפינים בניו דלהי נפתחה זמן קצר לאחר מכן. עם זאת, בשל הכיוונים השונים של מדיניות החוץ במהלך המלחמה הקרה (הפיליפינים היו בעלי ברית של ארצות הברית והודו הייתה ביחסים ידידותיים עם ברית המועצות), האטה את התפתחותם של היחסים הדו-צדדיים באופן משמעותי.
בשנת 1976 היחסים בין המדינות התחזקו לאחר שאדיטיה בירלה (אחד התעשיינים המצליחים בהודו) נפגש עם נשיא הפיליפינים פרדיננד מרקוס כדי לבחון את האפשרות של מיזמים משותפים בפיליפינים. זה הוביל ליצירת חברת הטקסטיל המשותפת הודו-פיליפינים ולהזרמת השקעות הודיות גדולות לארץ. החברה ההודית-פיליפינית טקסטיל מילס מעסיקה כיום 2,000 עובדים פיליפינים, לשמיכות החברה 40% משוק הטקסטיל הפיליפיני. בדצמבר 2012 הקצתה הודו 200,000 דולר לממשלת הפיליפינים, כדי להתגבר על השפעות הטייפון בופה.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015 מחזור המסחר בין המדינות הסתכם ב-1.8 מיליארד דולר. הייצוא של הודו לפיליפינים כולל בעיקר: כלי רכב, חלקים ואביזרים, תרופות, שמנים מינרליים, תאו קפוא, דוודים ומכשירים מכניים, גידולים, מוצרי גומי, כימיקלים אורגניים, ברזל, פלדה וכותנה. יבוא הודו מהפיליפינים כולל בעיקר: ציוד חשמלי, דוודים, כלי רכב, שומנים מן החי והצומח, מוצרי נייר, כימיקלים אורגניים, דשנים, כימיקלים אנאורגניים, מוצרי גומי, ברזל ופלדה.
הגירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 התגוררו בפיליפינים כ-70,000 אזרחים הודים, 4,000 מהם הוכשרו באוניברסיטאות כסטודנטים.
